סגנונות הוריים

חשוב לזהות את הסגנון ההורי ואת הפער בסנגנון בין שני ההורים על מנת ליצור הורות מיטיבה.

החוקרת באומרינד (Baumrind, 1966) מסווגת לשלושה סגנונות עיקריים:

האחד, סגנון מתירני- מאפיין הורים חלשים במימד הדרישה וחזקים במימד ההיענות, הדרישות מהילדים מופחתות, ההורים מאפשרים לילדים לוובת בעצמם את פעילותיהם ללא הצבת גבולות. הילדים הם מרכז עולמם של ההורים והם מכוונים לספק את כל צרכיהם. הילד הוא במרכז על חשבון העצמי של ההורה.

השני, סגנון סמכותני- מאפיין הורים חזקים בממד הדרישה וחלשים בממד ההיענות. הם פועלים בנוקשות רבה, מציבים גבולות ברורים תוך ענישה או סנקציות במקרה של אי ציות. במקרה כזה הצרכים של ההורה או הסביבה במרכז, מבלי לראות את צרכיו של הילד.

השלישי, סגנון סמכותי- מאופיין באיזון בין שני הסגנונות. סגנון הורות זה מאפיין הורים המאזנים בין היענות לדרישה, כלומר הם חזקים במתן הוראות ברורות לילדיהם, בהצבת דרישות ובפיקוח על התנהגות הילדים. הורים כאלה מתווכחים את המסרים הברורים על ידי חום, גמישות, משא ומתן לשם התאמת ההתנהגות לנקודת המבט של הילד.

הסגנון השלישי תורם משמעותית לעלייה בערך העצמי של הילד, לשמחת החיים שלו ולאמונה ביכולת שלו להסתדר עם מצבים שונים.

איזה סגנון הורות יש לך? ולאיזה סגנון הורות תשאף להגיע?