סמכות הורית- מהי וחשיבותה?

סמכות הורית היא אחת המשימות המאתגרות ביותר בתפקיד ההורות. בעבר, סגנון ההורות היה נוקשה, ולמעשה היה נהוג לציית למבוגרים ללא קול מחאה, ולכבד אותם ללא תירוצים. היום, אנו נותנים מקום גדול יותר לרצונותיהם ורגשותיהם של ילדינו. אנו רוצים לאפשר לילד מרחב, עצמאות, ולאפשר לו לקבל החלטות, לטעות וללמוד לקחים.

הבעיה מתחילה כאשר אנו הופכים מתירניים כלפי הילד מתוך ברירת מחדל.

מאבקי הכוח עם הילדים מתישים אותנו ואנו מבליגים ומוותרים. כך הילד גדל בתחושה כי הוא המחליט בכל, שהוא אדון לעצמו והוא מתנהג ככל העולה על רוחו.

חשיבותה של סמכות הורית

חשוב מאוד לייצר סמכות מול הילד, לומר 'לא' כשצריך, גם כאשר הוא יבכה וירקע ברגליו, ומנגד לשדר רכות כשצריך. היעדר חוקים וגבולות ברורים, יביאו לתוצאות הרסניות ומרחיקות לכת בבגרותו של הילד. ולכן חשוב להיות עקביים, להציב גבולות ברורים. אך גם להיות קשובים וגמישים כלפי הילד, שכן הדרישות ממנו יהיו גבוהות גם כשקשה, אך מנגד גם ההיענות כלפיו תעמוד בראש מעיינינו.

במערכת היחסים בין הורה לילד נוצרת סמכות הורית. היא מתפתחת לרוב באופן טבעי ומטרתה לעזור להורה להגן על ילדיו. בתחומים רבים בחיים ההורה הוא זה שיודע מה נכון ומה לא נכון עבור ילדיו. סמכות הורית מאפשרת לכוון את הילד, להכיר לו את דרכי החברה, ולהציב לו גבולות שיישמרו עליו. בניית סמכות הורית היא תהליך הדרגתי שנבנה מיום היוולדו של הילד, ומתפתח יום יום, שעה שעה, מתוך דיאלוג מתמשך בין ההורה והילד.

כאשר אנו מוותרים לילד, אנו מוותרים למעשה על בניית כוח הסבל שלו, על מסוגלות לעמוד בפני דרישות ואתגרים, ועל יכולתו לדחות סיפוקים. ללא כל אלה, הילד יתקשה להתנהל בכל מסגרת שהיא, ויחסיו הבין אישיים ילקו בחסר.

טיפים לבניית סמכות הורית

• כאשר אנו נותנים מקום לתחושת הכעס וההתנגדות שעולה אצל הילד בהבנה, קל לו יותר להקשיב גם לנו ולבצע את מה שאנו דורשים ממנו. הילד צריך לדעת שמקבלים אותו ואת רגשותיו בבית. כאשר ילד מגיב לגבול בזעקה גדולה, חשוב להבין כי קשה לו, להגיב לו באופן כזה שירכך אותו, לחבק.

• במידה ותגיבו בדיוק כמוהו, בהתנגחות ובזעם, לא תשיגו כלום. אם הילד ילמד שהתפרצות אינה משיגה את מה שרצה, היא תאבד מערכה. ולכן אמפתיה אמתית כלפי ילד במצב מצוקה שכזה, תביא להערכה שלו אליכם וכך גם תזכו בהקשבה הדדית וכבוד.

• חשוב לא להתגלגל לשיחה של הצטדקות מול הילד, חשוב שייעבר המסר כי אנחנו לא מבקשים את רשותו, כאשר מדובר בגבולות אדומים. כאשר אנו מעבירים את הבקשה והמסר בצורה ברורה, כזו שאין לגביה משא ומתן, אנו נשדר ביטחון לילד והוא יחוש בטוח.

• הקשבה היא אכן אתגר לא פשוט, במיוחד כאשר מדובר בילדינו, כאשר אנו מאמינים בוודאות במה טוב בשבילו. לא קל לנו להעניק את הבמה לאחר, ולהרגיע את הרגשות הגואים בנו. אך ההקשבה, במיוחד בין הורה לילד, מהווה תשתית חיונית למערכת היחסים ביניהם.

• מעבר לכך, הקשבה אמתית וכנה, נותנת את הכניסה לעולמו הפנימי של ילדינו, וניסיון ההבנה מביא לתקשורת מיטיבה ובונה. הוא חש בהתעניינות שלנו, בכוונות הטובות, וכך לומד לסמוך עלינו ולהקשיב לנו, במיוחד כשחש שעולמו מתערער.

• הגבולות הנם חלק בלתי נפרד מהתפתחותו התקינה של הילד, הגבולות מורים לו את הדרך. הגבולות שומרים על ילדינו מפני פגיעה ומאפשרים לו תהליכי למידה והתפתחות בריאים, כמו התנהגות בחברה, שיתוף, קבלת מרות, התחשבות באחר, נדיבות וכבוד.