אפייה עם הפרעת קשב

בשנים האחרונות אנו עדים לשיח ער במרחב הציבורי, המשפחתי, החינוכי והרפואי בנושא הפרעת הקשב ופעלתנות יתר (ADHD). מנתונים רשמיים ידוע כי שכיחותה של ההפרעה באוכלוסייה נעה בין %10%-5 מכלל האוכלוסייה, אולם דיווחים רבים מרמזים על עלייה באחוז הילדים (והבוגרים) המקבלים אבחנה זו. הפרעת קשב ופעלתנות יתר היא הפרעה נוירו-התפתחותית מולדת, המאופיינת בקשיים בקשב, בפעלתנות יתר ובקשיי ויסות. היא מתבטאת בפגיעה בתחומי התפקוד השונים ובאיכות החיים.

להתמודדות עם הפרעת הקשב גם מאפיינים רגשיים וחברתיים. לצד האפשרות של אי הצלחה לימודית הגורמת גם לתסכול וקשיים רגשיים, ילדים אלה עלולים למצוא את עצמם, לעתים קרובות, מודרים מהחברה בשל מאפייניהם ההתנהגותיים.

מפגשים חברתיים יוצרים פעמים רבות דינמיקה מורכבת בין הילדים ובין הילדים והוריהם המלווה בתחושות של אכזבה, תסכול, חוסר אונים ועוד. גם הקושי הלימודי הנובע מההפרעה מחליש את ביטחונם העצמי של הילדים ומגביר את תחושת חוסר המסוגלות ואי ההצלחה.

נודעת חשיבות רבה לזיהוי ואיתור מוקדמים ככל האפשר, וכפועל יוצא מתן טיפול והתערבויות רב-מערכתיות שיכולים להביא להקלה ואף לחוויות הצלחה ומסוגלות אצל הילד ולאפשר פיתוח מסוגלות, התפתחות תקינה והתגברות על הקשיים. טיפול רגשי כבר בשלב מוקדם ככל שניתן יסייע במניעה או צמצום הופעתם של קשיים רגשיים הנובעים מעצם ההתמודדות בחיי היום יום, בעוד שטיפול רגשי בגיל ההתבגרות יסייע להתמודד עם השלכות הקשיים שהצטברו או החמירו לאורך השנים.

הגישה השכיחה בטיפול בילדים עם הפרעת קשב היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית

הכוללת עבודה פסיכו-חינוכית שבה הילד/הנער לומד על מאפייני ההפרעה והשפעתם על חיי היום יום שלו, תוך התייחסות לדפוסי החשיבה שהתקבעו לצד הצעת דפוסי חשיבה גמישים ויעילים יותר. כך, ניתן למנוע מחשבות שליליות של הפחתה בערך העצמי אשר הופכות את הילד לפגיע יותר ומעלות תחושות של ייאוש, עצב ואף דיכאון וחרדה.

יתרונות של אפייה טיפולית עבור ילדים עם הפרעת קשב:

1. סביבה תומכת קשב- עבודה בידיים תביא לעניין ויצור תחושת עשייה וריכוז. המפגש הטיפולי ישלב הן שיח רגשי והן אפייה מעשית, מה שייצור עניין. בדרך זו יחושו התלמידים עם הפרעת קשב תחושת מסוגלות עצמית וביטחון בלמידה מקדמת והמותאמת לצרכיהם כמו גם חוויית נראות מעצימה ותומכת.

2. אמצעי המחשה – האפייה ממחישה את הכתוב במתכון, גם על ידי גרפים ותמונות נלמד יחדיו להציב מטרות ולנתח את המחשבות המכשילות. הדבר משמש ”עוגן חזותי״ ועשוי מאד לסייע לתלמיד עם הפרעת הקשב.

3. מעורבות פעילה של התלמידים – בטיפול הילד ידרש למעורבות פעילה של התלמידים כדי להעמיק את עיבוד מושא הלמידה ובו בזמן לצמצם את הנטייה למוסחות ולנדידת מחשבות. המעורבות שלהם תפיק בסוף התהליך תוצר ממשי פרי ידם.

4. הקניית מיומנויות – תוך כדי הילד יעבור תהליך של למידה ועיבוד מיומנויות כמו תכנון וארגון סדר הפעולות והמצרכים, קריאה והבנה של טקסט, ניהול הזמן, היכרות עם סגנון הלמידה שנמצא יעיל ומקדם ביותר עבורם, כלים לוויסות עצמי ותהליכי בקרה, ניהול זמן, התארגנות בהקשר של למידה וחיי היום יום ועוד.

5. חיזוקים חיוביים – במשך כל המפגשים הטיפוליים הילד יקבל חיזוקים חיוביים, כגון עידוד, שבח על מאמץ, חיוך, טפיחה על השכם, הנהון בראש וכו׳ מעוררים מוטיבציה לפעולה והם דרך פעולה המקדמת את התלמידים עם הפרעת קשב.