התמכרות למסכים- בני נוער אבל לא רק

אנחנו חיים בעולם עם קצב שינוי מוטרף, תקופה בה צצה תופעת ה-FOMO (fear of mising out), שהטכנולוגיות הופכות כל תגובה למהירה, קלה ורב שימושית. אלו כנראה הסיבות שאנחנו אוהבים מאוד להשתמש בסמארטפון וכמעט לכל אחד כיום יש אחד. עם זאת, לצד יתרונותיו, יש גם חסרונות: הטלפון הנייד מגביל את האינטראקציות החברתיות, הוא מצמצם את השיח לצילום תמונה, לעיתים מביא לבדיקה אובססיבית של עדכוני רשת, ואף להתמכרות.

התופעה אף הוכרה כהפרעה בשנת 2013 על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית ב-DSM-5, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. במדריך היא מוצגת תחת “התמכרות למשחקי מחשב באינטרנט”.

התמכרות למסכים משפיעה על תפקוד המוח ומנגנונים מוחיים, בדיוק כמו כל התמכרות אחרת, משתלטת על החיים של המכור ומובילה אותו לחוסר שליטה מוחלטת על ההתנהגות שלו. ההתמכרות יכולה להוביל גם עד למצבים קיצוניים של קריסת מערכות הגוף. בניגוד להתמכרויות אחרות- השאיפה איננה ל'גמילה' מוחלטת, כי אם בשינוי דפוסי השימוש, בעיקר באמצעות הפחתת סך השעות המושקעות בו.

מחקרים על נזקים נפשיים עקב שימוש במסכים

• מחקר בריטי, שבוצע על ידי פסיכולוגים בריטיים ופורסם בכתב העת הנכבד The Lancet, מעיד על קשר בין חשיפה אינטנסיבית לרשתות החברתיות (אינסטגרם ופייסבוק) לבין מצוקה נפשית נרחבת בקרב נערים ונערות.

• מחקר נוסף מציף את התלותיות העצומה שלנו במכשיר.

• מחקר שלישי מלמד כי הרחקת המכשירים הניידים בזמן ארוחה משפחתית משותפת פוגעת בהנאה הקבוצתית.

• ולבסוף, מחקר מ-2022 הגיע למסקנה שילדים ומתבגרים הסובלים מקשיים נפשיים ומגורמי לחץ סביבתיים או טראומה מראים עלייה - לפחות זמנית - בתסמינים רגשיים לאחר שימוש במדיה חברתית.

במחקר חדש שנערך על מדגם של 11,000 בנות נוער, מצאו חוקרים מאוניברסיטת אסקס ואוניברסיטת קולג 'בלונדון, כי בנות נוער בגיל 14 ישנות 7 שעות בלילה ופחות בגלל פעילות בשעות הערב המאוחרות והלילה במדיה חברתית. המשתתפות דיווחו במקביל שאינן מרוצות מהופעותן החיצונית. כמו כן, הקשר בין הורים לילדים עובר שינוי דרמטי, ודאי כאשר אנחנו כהורים נתונים לאותן השפעות מרחיקות לכת של השימוש במסכים. במשפחות רבות קיימת ׳ברית של שתיקה׳: גם הילדים וגם ההורים תקועים בתוך המסכים. תפקידנו כהורים להגדיר פה גבולות של זמנים.

סימפטומים ונורות אזהרה של מכורים למסכים

מאחר והתופעה נפוצה בעיקר אצל בני נוער, מי שצריך לשים לב לתופעה זה ההורים, אבל איך תדעו אם הילד/ה שלכם מכורים למסך או שאולי הם עושים שימוש נורמטיבי בטכנולוגיה?

• חוסר שקט: כשהמתבגר צריך לעסוק בכל פעולה אחרת שאינה המשחק במחשב או בנייד הוא יהיה עצבני. הוא רוצה לבלות את כל הזמן שלו במחשב.

• החלפת יום ולילה: מכורים למסך ובעיקר למשחקי מחשב, יבלו בשעות הלילה ועד השעות המוקדמות מול המחשב.

• שיבוש בהרגלי אכילה תקינים: זמן המסך משתלט ואין זמן להכין אוכל או לאכול, בחלק מהמשחקים המצריכים את שתי הידיים והפה. מכורים למסך יעדיפו אוכל מהיר, חטיפים ושתייה קלה ויובילו להרגלי אכילה לא מאוזנים ולא בריאים.

• עיכוב התפתחותי: ההתמכרות משתלטת על המכור, מנתקת אותו מהעולם החיצון ומכניסה אותו לעולם של מציאות מדומה מול המסך, ומשאירה אותו מבחינה התפתחותית, חברתית, לימודית ובכל תחום אחר באותה הנקודה.

• קונפליקטים בבית: צריך להפעיל סנקציות ותנאים על מנת שהוא/היא יעזבו את המחשב, גם אם זה רק לכמה דקות. בשלב מסוים כל דבר הופך להיות משא ומתן והתניה הקשורה לזמן מסך.

• העדפת המסך על פני מפגשים חברתיים: מכור למסך ממיר את המפגש החברתי במציאות למפגש חברתי במסך אם זה ברשתות חברתיות או במשחקים אשר יוצרים תחליף חברתי למפגש בעולם האמיתי.

טיפול בתופעה

אנחנו מבינים כבר שיש לנו בעיה פסיכולוגית חדשה וגדולה שדורשת מענה מקצועי. בראש ובראשונה, חשוב להזכיר לעצמנו כי בניגוד לחיים האמיתיים, בהם רגעים חולפים ואינם ניתנים לשחזור, בסמאטרפון הכל מחכה - הודעות שטרם נקראו אינן נמחקות, בדומה לידיעות חדשותיות ועדכונים מאפליקציות ומשחקים. לעתים הבנה זו כשלעצמה מצליחה לעזור למשתמשים לווסת את הצריכה, למתן את תחושת הדחיפות שבכל סיגנל קולי ולהניח את המכשיר בצד.

במקביל להורדת זמן המסך, מוצאים עיסוקים בריאים אחרים ומפתחים תחומי עניין למילוי החלל והחזרה לשגרת חיים תקינה, תוך רכישת מיומנויות חברתיות. חשוב לדעת, כי מכורים רבים מנסים לגמול את עצמם, מחליטים שישחקו בנייד רק בשעות הערב, או מסירים אפליקציות של רשתות חברתיות, אבל אחרי תקופה קצרה הם חוזרים, ובשלב זה ההתמכרות הופכת להיות קיצונית יותר.

במידה והאדם אינו מצליח להפחית את השימוש בעצמו, עד כדי שימוש במינון שיוצא משליטה ופוגע בשגרת החיים, כדאי לשקול פניה לייעוץ מקצועי. בעזרת טיפול עם אנשי מקצוע אפשר להבין ממה נובעת ההתמכרות, על בסיס מה היא יושבת, להתמודד ולטפל בבעיה ולא בסימפטומים. ההמלצה היא להגיע לאבחון כמה שיותר מוקדם, כי ככל שעובר הזמן ככה האתגר בטיפול בהתמכרות גדל.בנוסף, במקרה של התמכרות בגיל ההתבגרות, חשוב לשלב גם הדרכת הורים.